מהו טיפול שורש

מטרת טיפול השורש היא:

לטפל בשיניים בהן נפגע מוך השן. למנוע או לטפל בדלקת בסב השורש,
שמקורה במוך השן.

התויות:

החלטה לגבי הצורך לביצוע טפול שורש

בשן מסויימת נעשית לאחר בדיקה כללית של המתרפא, בדיקה קלינית ורנטגנית של השן הנדונה ואבחנה אנדודונטית של השן הכוללת אבחנה של המוך והרקמות התומכות.
תוכנית הטיפול, וההחלטה לביצוע טיפול שורש בשן תלויה במספר גורמים:
א. גורם שיקומי (פרותטי) – האם השן ניתנת לשיקום.
ב. גורם פריודונטלי – האם קיימת מחלה אשר בעטייה השן עם פרוגנוזה נמוכה להישרדות.
ג. גורמים נוספים – מידת הקושי לביצוע הטיפול (או טיפול שורש חוזר ) אשר לפי הערכת הרופא יקטינו משמעותית את סיכויי הצלחת הטיפול, כלומר: הפרוגנוזה של טיפול השורש עצמו.

טיפול שורש אלקטיבי לפני שיקום כותרתי מלא אינו מומלץ מהסיבות הבאות:

א. טיפול שורש אלקטיבי לפני ביצוע כתר יגרום לאיבוד התחושה בשן וייאבד מנגנון ההתראה כנגד פגיעה עששתית.
ב. הימנעות מביצוע גורף של טפול שורש בכל השיניים המיועדות להשחזה מאפשרת להקטין סיבוכים עתידיים כגון: ניקובים, סטיות, חסימות, זהום בתעלה וכו'.

מומלץ לנקוט בשיטות עדכניות המאפשרות טיפול יעיל בדנטין החשוף ושיש ביכולתן לשמור על מוך בריא מתחת לשחזור כותרתי קבוע.
לאחר ההשחזה, במקרים של חשש לפגיעה במוך, מומלץ להדביק את הכתר הקבוע זמנית ולבצע מעקב קצר. הדבר יאפשר לבצע טיפול שורש במידות הצורך, לפני ההדבקה הקבועה.

במקרים של התפתחות סימנים ו/או סימפטומים קליניים או רנטגניים המעידים על פגיעה במוך לאחר הדבקה קבועה של כתרים, ניתן לבצע בדרך כלל טיפולי שורש יעילים דרך הכתר בעזרת מכשור מתקדם.