הקדמה
כדי למנוע שבר של שן שעברה טיפול שורש – יש לשחזרה. מטרת השחזור הינה החזרת השן לתפקוד ולמניעת דלף של נוזלי הפה מכותרת השן לסתימת השורש. דלף כותרתי נחשב כיום כאחת מהאתיולוגיות העיקריות למניעת ריפוי ולהתפתחות מחלה בסב השורש.
חוסר ניכר בחומר השן גורם לירידה ביכולת השן להתנגד לכוחות המופעלים עליה בחלל הפה. החוסר בחומר שן נגרם עוד לפני שלב טיפול השורש כתוצאה מעששת, שחזורים גדולים קודמים,חבלה וכו'.
במהלך ביצוע טיפול השורש נגרע חומר שן נוסף בשלב חלל הגישה וכן בשלב הכנת התעלה לקבלת סתימת שורש. חוסר חומר שן מצד אחד והתחושה ששן לאחר טיפול שורש מאבדת נוזלים והדנטין שלה נראה יותר שביר, עמדה בעבר ביסוד ההנחה שיתד תוך שורשית דרושה לאחר טיפול שורש על מנת:
לחזק את השן בפני כוחות הלעיסה.
לתת אחיזה לתווך (core) המשמש תחליף לחלק הכותרתי החסר.
בשנים האחרונות מחקרים עדכניים מראים ש:
איבוד הלחות בשן לאחר טיפול שורש, הגורמת לשן להיות יותר שבירה איננו משמעותי.
היתד התוך שורשית אינה מחזקת את השורש, אלא מחלישה אותו.
הגורם המשמעותי ביותר בעמידות שורש השן כנגד שבר היא כמות הדנטין השארי (Remaining dentin thickness) לאחר ביצוע הפרוצדורות התוך תעלתיות.
אי לכך, ביצוע יתד תוך שורשית כחלק מהשלמת כותרת השן יבוצע רק במקרים שיש התוויה ברורה לכך.
עקרונות הביצוע של יתד תוך שורשית במסגרת הכנת התווך
התווייה לשימוש ביתד היא כרטנציה לתווך (core) ולא למטרות אחרות.
השן מחוסרת סימנים או סימפטומים פתולוגיים קליניים.
סתימת השורש באיכות טובה מבחינת אורכה ודחיסותה. צילום רנטגן פריאפיקלי עדכני ולפעמים בדיקה קלינית צריכים להעיד על טיב סתימת השורש. במידת הצורך יש לחזור על טיפול השורש אם הוא יאנו עונה על הדרישות או שיש הוכחה שהנגע הפרי-דיקולרי לא עבר ריפוי.
פינוי זהיר של סתימת השורש מאותו חלק הנחוץ לשם ההכנה ליתד.
הסרה מינימלית של קירות הדנטין בשורש לשם סיום ההכנה ליתד.
השארת מינימום של 5 מ"מ חודים של חומר סתימת שורש סמי סולידי (כגון גוטה פרקה) בשליש החודי.
הדבקה פסיבית או אקטיבית של היתד במלטה או חומר קישור, ללא השארת רווח בין קצה היתד לבין שארית סתימת השורש.
מיקום היתד בשורש רק באותו החלק הנתמך על ידי עצם ובתוך חלל תעלת השורש ללא סטיות או ניקובים.
כדי לשמור על שלמות השן במצב של צורך בהמתנה לשם מעקב אנדוד ונטי מומלץ לבצע את היתד מיד לאחר ביצוע סתימת השורש.
