דלקת בשורש  היא זיהום בקצה השורש וברקמות הסובבות, בעוד שעששת פוגעת בשכבות הקשות של השן. בדלקת שורש הזיהום חדר למוך ולתעלת השורש, ולכן נדרש טיפול אנדודונטי ולא סתימה רגילה.

עששת עמוקה שלא טופלה, סדק בשן, חבלה ישירה או דלף מתחת לכתר – כולם מאפשרים חדירת חיידקים למוך ולשורש, ומעודדים דלקת.

דלקת שורש גורמת לרוב לכאב חד, רגישות לנשיכה ולעיתים שינוי צבע השן; דלקת חניכיים מאופיינת בדימום ונפיחות סביב הצוואר, ללא כאב עז בשן עצמה.

כן. זיהום שלא טופל עלול להתפשט לעצם הלסת, לסינוסים ואף לזרם הדם, ולגרום לסיבוכים מערכתיים נדירים אך חמורים.

צילום רנטגן דיגיטלי הוא הכלי הראשוני; במקרים מורכבים מוסיפים הדמיית CBCT תלת‑ממדית המגלה מוקדים זעירים ומבנה אנטומי מסועף.

ברוב המקרים כן, משום שהוא מסיר את המוך הנגוע ואוטם את התעלות. חלופות כמו טיפול כירורגי (אפיסקטומי) או עקירה נשקלות רק אם לא ניתן לבצע טיפול שורש יעיל.

הכאב החריף שוכך בדרך‑כלל תוך 24‑48 שעות, והחלמה מלאה של הרקמה הסב‑שורשית אורכת בין כמה שבועות לחודשים, בהתאם לחומרת הזיהום.

ליטול משכך כאבים לפי המלצה, להימנע מאוכל חם או קשה, לגרגר מי מלח פושרים ולהימנע מלחמם את האזור – פתרונות זמניים בלבד עד לטיפול מקצועי.

סתימה או כתר אטומים מונעים חדירת חיידקים מחודשת לתעלה; שחזור לא הרמטי מעלה את הסיכון לדלקת חוזרת ולכן חשוב לבצעו כהלכה.

מומחה כמו פרופ’ לין מצויד במיקרוסקופ דנטלי, חומרים ביו‑קרמיים ושנות ניסיון רבות, שמעלים משמעותית את דיוק האבחון, אחוזי ההצלחה ואת שימור השן לטווח הארוך.